החלטה בתיק ה"ת 33339-08-13

1.         בפני בקשה להורות על החזרת תפוס, רכב אשר המבקש 1 נהג בו (להלן-"הרכב"). החשד כנגד המבקש 1 (להלן-"החשוד") הוא לביצוע עבירת תנועה . 

2.         המבקש 2 טוען כי אף שהרכב רשום בבעלות בנו, החשוד, הרכב שייך לו בפועל בהיותו מי שדאג לרכישתו בקבלת סיוע מאמו, סבתו של החשוד. בהתאם לכך, פוליסת הביטוח נרשמה על שמו ולא ע"ש החשוד. לטענת המבקש 2, הוא סובל ממחלת לב וסרטן והוכר כבעל 100% נכות. לאור נסיבות אלו,  הוא זקוק להסעתו ברכב לבית חולים לקבלת טיפול רפואי וכן לצורכי היומיום , והחשוד הוא מי שנהג להסיעו. 

3.         המבקש 2 טוען כי אין להחזיק את הרכב לצורך חילוטו בשל עבירה חד פעמית אותה ביצע לכאורה החשוד ובהיעדר הרשעות קודמות לרבות בגין עבירות תנועה. 

4.         המשיבה, מתנגדת לבקשה. לטענתה, עסקינן בנהיגה של החשוד במהירות מופרזת ובעקיפה בקו רצוף. רכב משטרה, דלק אחרי הרכב בו נהג החשוד. הרכב נעצר לאחר שהתהפך על צדו וחזר למקומו.

            בנסיבות אלו, בכוונת המשטרה לבקש לחלט את הרכב שנעשתה בו עבירה . לטענת נציג המשיבה, מבדיקתו עולה כי בבעלות בני משפחתו של המבקש 2 רכבים נוספים ולא רק הרכב התפוס. לפיכך, יש בידו להסתייע ברכבים אחרים לצרכיו ולא רק ברכב התפוס כנטען על ידו.

5.         המבקש טען מנגד כי בידי המשפחה רכב אחד נוסף ואילו הרכבים שבבעלות של בנותיו, אין בהם כדי לסייע לו הואיל ואינן מתגוררות במושב פעמי תש"ח, שהוא מקום מגוריו.

6.         סעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 (להלן-"הפקודה) קובע: "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה , או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

            תפיסת הרכב  נעשתה בשל יסוד סביר לחשד כי ברכב נעברה עבירה , כפי שעולה מחומר החקירה כמו גם מתצהירו של החשוד בתמיכה לבקשה אף שהוא טוען כנגד מהירות הנסיעה לגביה, טענה המשיבה.

7.        התפיסה, יש בה משום פגיעה בזכות הקניין של הבעלים ובעניינינו, לפי רישום הבעלות בזכותו של החשוד שהרכב רשום על  בבעלותו והוא מי שנוהג בו. יחד עם זאת, התפיסה באה להבטיח קיום תכליות, חשובות וראויות מבחינה חברתית ומשפטית מבחינת האינטרס הציבורי, כאמור בסעיף 32(א) לפקודה.

             לפיכך, יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט ובין האינטרס הציבורי ולמנוע פגיעה לא מידתית בבעלים של התפוס (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 462, 470).

8.         עבירת תנועה יוצרת סיכון לציבור בפרט משעסקינן בחשד סביר לנהיגה במהירות מופרזת ברכב, שלא בהתאם לתנאי הכביש ולעקיפה במקום בו נאסרה עד כדי חשש להתהפכותו  לצד הכביש (מש/1 , מש/2 וראו בש"פ 6084/10 יעקב שבו נ. מדינת ישראל, פורסם בנבו, 21/09/10).

9.         מנגד, לא נסתרה טענת המבקש 2 לפיה כאמור בתצהירו, הרכב נרכש על ידו ובהתאם לכך, פוליסת הביטוח נרכשה על ידו ונרשמה על שמו (על "בעלות ממשית" אל מול רישום דקלרטיבי של בעלות במשרד הרישוי ראו ע"פ 6687/93 גומעא בן אסמעיל מוסא ואח' נ' מדינת ישראל,  תק- על 98(3) 801,807 ). כך גם, לא נסתרה טענת המבקש 2 בדבר מצבו הרפואי אשר בגינו הרכב משמש אותו לצרכיו, לרבות לנסיעות לטיפולים רפואיים והנגשתו ממקום למקום לפי צרכיו.

9.       לאור נסיבותיו האישיות של המבקש 2 ובהתחשב בעילת התפיסה לצורך חילוט הרכב בסופו של ההליך העיקרי מחמת העבירה שקיים חשד שבוצעה בו יש לבחון אם קיימת נוסחת איזון ניאותה לשחרור התפוס, בכפוף לקביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת התכלית של הגנה על אינטרס הציבור מחד וזכויות הפרט מנגד (בש"פ 342/06 לרגו חברת עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2006 (1) 3416 ). "שלילת רכוש תפוס מבעליו בשלב הביניים שמתחילת הליך פלילי עד לסיומו הינו צעד דרסטי שראוי למונעו במידת האפשר, בשוללו מהזכאי לו את ההנאה מזכות הקניין, לעיתים לתקופה ארוכה , בטרם התבררו העובדות הצריכות לעניין . מכאן הגישה הרווחת היא כי כאשר עומדת זכות הקניין כזכות יסוד מצד אחד ומצד שני ניתן לעשות שימוש באמצעים חילופיים שונים על מנת להבטיח את מימוש תכלית החילוט בעתיד- ראוי לנקוט אמצעים אלה ככל שניתן כחלופות לתפיסה והחזקה של רכוש בטרם הרשעה" (בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל, תק-על 98 (1) 1998 , עמ' 139 ). 

10.      הפגיעה במבקש 2 בתפיסת הרכב , מחמת נסיבותיו האישיות ולאור צרכי המשפחה הנזקקת לרכבים לצרכי היומיום בהיותם איש איש למשפחותיהם, אינה פגיעה מידתית . ניתן לפיכך להביא לשחרור הרכב , בכפוף לתנאים שיבטיחו את העמדתו לצורך חילוט, ככל שיוחלט כי בוצעה בו עבירה וכי יש מקום להורות על החילוט בגמר ההליך הפלילי.

11.        לפיכך, אני מורה על שחרור התפוס בכפוף לקיום התנאים הבאים: 

             א.  המבקשים, יחתמו כל אחד על ערבות עצמית בסך של 8,000 ש"ח.

             ב.  המבקש 2 יפקיד בקופת בית משפט סך של 8,000 וכן ידאג לפוליסת ביטוח בתוקף

                  לרכב עד גמר ההליך הפלילי .

             ג.   לא תיעשה כל דיספוזיציה ברכב עד לגמר ההליך הפלילי.